<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יהושע בן חנניה</h1>
<h2>דף מט:</h2>
רבי יהושע סתם שבכל המשנה וברייתא הוא רבי יהושע בן חנניה, שקרא לו רבן יוחנן בן זכאי "אשרי יולדתו" [אבות פ"ב מ"ח]. שהיתה אמו מטלת עריסו ומניחתו בית המדרש בין ברכי חכמים [ירושלמי יבמות פ"א ה"ו]. ובאבות דרבי נתן [פי"ד] חמשה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי, לכולן קרא להן שמות, אלעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טיפה קנקנת זפופה משמרת את יינה. רבי יהושע בן חנניה קרא לו חוט המשולש לא במהרה ינתק. מספקא לי אי על שם שהיה אביו ואבי אביו בעלי תורה, כדאיתא בהשוכר את הפועלים [ב"מ פ"ה ע"א] א"ר פרנך מי שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו וכו'.
והיה יועץ וחכם כדאיתא בשלהי סוטה [מ"ט ע"ב] משמת רבי יהושע בטלה עצה ומחשבה. והיה מכיר ברמזים ונוצח את המינים בתשובות ורמזים, כדאיתא בפ"א דחגיגה [ה' ע"ב] דאמרו ליה רבנן מה תהוי לן ממיני ואמר להו נסרחתיה חכמתא של אומות העולם. אי נמי ואלכה לנגדך. ואב בית דין היה, כדאיתא במרובה [ב"ק ע"ד ע"ב] מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו. ובבראשית [בב"ר פ' ס"ד] רבי יהושע דהוא איסטלשא דיהודאי, פירוש (בן אציל) ישראל כשרצה לבנות בית המקדש שלא ברשות קיסר. ולוי היה, כדאיתא בערכין פרק אין נערכין [י"א ע"ב] א"ל יהושע בן חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל רבי יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן השוערים. ובעזר השם על סדר יוחנן בן גודגדא נרחיב בו. ובפרק החליל [סוכה נ"ג ע"א] א"ר יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו וכו'. והוא שהיה בקי במעשה מרכבה, כדאיתא בפרק אין דורשין [חגיגה י"ד:]. והוא שהיה בקי בנטיעת קישואין ובעקירתם ואגמרייה לרבי עקיבא ואסבריה כדאיתא בס"פ ד' מיתות. ובקי בכל דבר חכמה כדאית בפרק בתרא דהוריות [י' ע"א], שאל לר"ג כוכב (עולה לאחר שבעים) [אחד יש שעולה לשבעים] שנה ומתעה את הספנים וכו'. והוא שעל ידו נולד רבי יהודה בן בתירא, כמו שכתבתי בסדר בתירא. ובירושלמי שלהי פרק ארבע מיתות [פ"ז הי"ט] דלימא, פירוש מעשה, רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא עלין למסחי בהדין דימוסין דטבריא חמתון חד מינוי ומר דמה דמר ותפשיהון כיפה אמר רבי אליעזר לרבי יהושע מה את עבדי מינפק ההוא מינא מן תרעא אמר רבי יהושע מה דאמר ותפשיה תרעה והוה כל מאן דעלין הוה יהיב ליה בארתקא וכל מאן דנפיק הוה יהיב ליה כמרתוקא אמר לון שרין מה דעבדתון. אמרו ליה שרי ואנן שרינן שר אכלין לאכלין, מן דנפקין אמר ליה רבי יהושע לההוא מינא הא מה דאת חכם. א"ל ניחות לימא נחתון לימא. אמר ההוא מינא מה דאמר ואיבזע ימא אמר לון לא כן עבד משה רבכון בימא, אמר לו "אין", הלך בגוה וגזר רבי יהושע על שרא דימא ובלעיה. ותו גרסינן התם, אמר רבי יהושע בן חנניה יכיל אנא נסב קריין ואבטיחין ועבדי לון איילין וטביין והייתי לון עבידין איילין וטביין. ופר"ק דבכורות [ח' ע"ב] מצינו שנצח בחכמתו הגדולה סבי דבי אטינס. וההיא דאלו טריפות שעשה לבת קיסר ולקיסר עצמו, והוא שאמר על עצמו מעולם לא ניצחני אדם חוץ מתינוק ותינוקת ואלמנה. כדאיתא בכיצד מעברין [עירובין נ"ג ע"ב].
